ראשית כל אני רוצה להודות מעומק הלב למאנו הלא הוא מיקי ולמיקי הלוא הוא מאנו שהחליפו אותי ברגע האחרון בשבוע שעבר. לקראת סוף השנה זאת הייתה תזכורת נהדרת עד כמה האתר מיוחד ועד כמה התמיכה גדולה בין החברים לכתיבה, לקריאה ולאהבת הכדורסל. מודה, במצבי הנוכחי זה לא פשוט לפרסם בכל שבוע את הפריוויו ועוד דברים שבקנה אבל אירועים קטנים כמו זה שבשבוע שעבר מזכירים לי כמה אני אוהב להביא לכם בכל שבוע את הצד שלי על המשחקים בליגה הטוהב בעולם. תודה גדולה ואיזה כיף שהאתר הזה קיים. זהו, פרקתי.

בעניין דומה אך שונה, היום ילווה אותנו אחד האלבומים הישראלייים הטובים ביותר שיצאו במילניום הנוכחי ושייכים למוזיקאי שתור הזהב שלו היה בכלל בשנות , השמונים והתשעים. אני מדבר כמובן על "האחר", יצירת מופת חד פעמית שהיא פסגת יצירתו של האחד והיחיד ברי סחרוף, שאתמול מלאו לה 20 שנים תמימות. ממליץ לכולם לשמוע מההתחלה ועד הסוף. עכשיו כדורסל:

אתה בסרט אחר

פעם הכל היה ברור. קבוצות טובות היו עם מאזן טוב ושחקנים טובים ומאמן שעושה עבודה טובה או לפחות לא מפריע ומכירת חולצות הגיונית. היית יכול להזמין לך בנחת כרטיס למשחק או לחילופין לעדכן את שעות השינה בידיעה שתוכל לראות שחקנים טובים משחקים כדורסל טוב, בעוד במשחקים של קבוצות תחתית היית מציץ במחצית הראשונה (המלצה שלי, השנייה לא רלוונטית ברוב המקרים) במקרה הטוב או מסתכל על הבוקס סקור במקרה הרע. היית יודע שהקבוצה שאתה אוהד היא באמת קבוצה חביבה עם הרבה פוטנציאל וגם שחקנים שאם-רק-היה-להם-קליעה/הגנה/עמידה במצבי לחץ/יכולת לשחק כדורסל-יש-סיכוי-שיגיעו-לפלייאוף. החיים היו שלווים ורגועים כשאתה יודע שבכל פעם שנופל עליך יום מחורבן תוכל להתנחם בכל הטוב שיש לליגה להציע.

ובכן, לא עוד חברים. אתה אמור לכתוב על משחק בין מיאמי לוושינגטון שאמור להיות תחרותי ומעניין אלא שאין לך מושג ירוק מי תשחק נגד מי. האולם אותו אולם, המכירות בשמיים והתחרות בפסקי הזמן בין שחקנים לאוהדים מי יכול לומר בדקה אחת הכי הרבה תוספות של פיצה (בכל זאת, יום הפיצה הבינלאומי מתקרב ופיצה האט תרמה הרבה מאוד כסף לעניים ולליגה) מתנהלת בלי תקלות, אבל בעוד המאבק הקשוח על כמות התוספות לפיצה מתנהל מול באם אדבאיו וג'ימי באטלר, המשחק עצמו נמצא בידיים של מקס סטרוס וגייב וינסנט. לכן, משפטים שייכתבו פה כמו "תקופה רעה לוושינגטון" או "ניצחון מרשים לפילי" צריכים להילקח בערבון מוגבל ועם הרבה סימני שאלה גדולים. אבקש מכם רחמים בטרם אגש לנתח באופן זהיר-משהו את היום השלישי האחרון של השנה האזרחית. עקב העובדה שרוב הפריוויו נכתב ביום שני אני מאמין שנראה עוד שינויים בסגל בכל המשחקים עד שריקת הפתיחה, אנסה לעדכן את הפוסט ככל שיידרש. מתחילים:

02:00     אורלנדו מג'יק (27-7) – מילווקי באקס (13-22)

הביתית

הקבוצה היחידה בליגה מלבד דטרויט שעוד אין לה כמות דו ספרתית של ניצחונות תעלה למגרש כשבאמתחתה שני נצחונות מפתיעים מחמשת המשחקים האחרונים מול אטלנטה וברוקלין נטולות הכוכבים שלהן. זה לא אומר שום דבר על הקבוצה שנושאת עיניה לבחירה ראשונה בדראפט הקרוב. זה בעיקר אומר שהליגה של המחזורים האחרוניםב NBA כמו גם בליגות אחרות מתחילה להיפגע מהגל החדש של הקורונה והשאלה אודות הפסקת משחקים עקב חוסר בסגל עולה כל הזמן. ובכן, אורלנדו שגם גליון הנעדרים שלה מרשים מאוד, מצליחה לגנוב כמה נצחונות לא חשובים מול קבוצות שזקוקות להם יותר, כך שיש סיכוי שההבדל בדירוג הסופי בסוף העונה יושפע מהפסדים בתקופה הזאת של העונה. כל זה כאמור לא מאוד משנה למג'יק, בטח לא הערב כשמולה תעמוד מילווקי בהרכב כמעט מלא שכולל את יאניס. שיהיה בהצלחה. קול אנתוני בספק, מוריץ וואגנר בפרוטוקול קורונה ומייקל קארטר וויליאמס הם רק חלק מהשמות של מי שלא ישחקו הלילה בשורות המג'יק.

האורחת

האלופה חוזרת למסלול והיא על מאזן יציב של 4-6 בעשרת המשחקים האחרונים כשהניצחון האחרון בערב כריסמס על הסלטיקס היה הצהרת כוונות מרשימה. איך זה קרה? אחת התשובות מפתיעה במקצת: הגבוהים שהם לא יאניס. התפוקה הרגילה של ה MVP לשעבר, בעיקר אחרי היעדרות, היא דבר שבשגרה שבוסטון הצליחו להאט קצת למשך שלושה רבעים, או לחילופין הצליחה לייצר נקודות בהתקפות שהיו להן. בהיעדרו של ברוק לופז קבוצות יכולות להעלות הרכבים נמוכים ושלשלוט בצבע גם באמצעות סנטרים ניידים יותר וחזקים פחות. כאן נכנס התפקיד של הסנטרים המחליפים (וגם של זה שעולה בחמישייה) שהתפקיד המרכזי שלהם הוא להשלים את יאניס בלי לדרוך לו על האצבעות ומהצד השני להפגין נוכחות בצבע כשהוא על הספסל. לדוגמא: 15 ריבאונד התקפה היו למילווקי במשחק המשוגע מול הסלטיקס. 3 ליאניס, 3 לקאזינס ולא פחות מ 6 לבובי פורטיס, ה-שחקן של המשחק האחרון. הוא הוסיף לזה עוד 16 נקודות כולל 2 שלשות ו 4 אסיסטים ואפשר לומר הוא היה חלק מרכזי מהיכולת של הבאקס להשאיר את עצמם במשחק גם כשפיגרו בהפרש גדול. כשהליגה חווה חוסר יציבות על ומחוץ למגרש, בטח כשאין פייבוריטית דומיננטית כמו בשנים האחרונות, היציבות של מילווקי והעובדה שהסגל שלהם כמעט שלם היא נכס במשחקים הקרובים. כל זה כמובן לא באמת משנה כי היא עולה לשחק הערב מול אורלנדו האומללה שלא אמורה לייצר שום בעיות בשום אספקט של המשחק. לופז כאמור היחיד שלא יתלבש הערב.

02:30     מיאמי היט (13-21) – וושינגטון וויזארדס (16-17)

הביתית

מיאמי סוגרת הערב 10 משחקים רצופים מול יריבות מהמזרח כשאחריו תצא לסיבוב הופעות מחוץ לפלורידה לפגוש בין השאר את גולדן סטייט ופיניקס. את זה היא תעשה מול וושינגטון המגמגמת אבל המסוכנת, בטח יותר מאורלנדו, דטרויט ואינדיאנה אותם פגשה במחזורים האחרונים. עם ההגנה השישית בטיבה בליגה וההתקפה השמינית בטיבה, מיאמי ממשיכה להיות זאת שאף אחד לא רוצה לפגוש אבל עדיין משאירה רושם כאילו אפשר לנצח אותה. כל זה כמובן עם הכוכבית הגדולה בדמות החוסרים הגדולים בסגל כאשר הערב לא יתייצבו לשחק טאקר, לאורי, אדאבאיו ומוריס. למרות כל זה למיאמי יש עדיין רוסטר מרשים בהובלת באטלר והירו שיהיו חייבים להיות בפוקוס מקסימלי בצד ההתקפי כשבהגנה החיים יהיו הרבה יותר קלים כשבראדלי ביל לא משחק בצד השני. החיסרון של אדאבאיו בצבע לא יהיה משמעותי היות ווושינגטון קבוצת ריבאונד חלשה בעיקר בריבאונד התקפה כך שאין הרבה סיבה שבאטלר והירו יספיקו כדי לצלוח את המשחק הזה בשלום. ואם נראה עוד פעם תפוקה מרשימה של שחקני הספסל כמו במשחק הקודם מה טוב, אם כי לא ממש הכרחי. חבל, היה יכול להיות אחלה של משחק.

האורחת

הפצועים והנעדרים: ביל, הולידיי, האצ'ימורה, בראיינט, ראול נטו ו KCP.

הקבוצה מהבירה שהתחילה עם הבטחה גדולה העונה תצטרך להיבחן בתקופה הזאת ולא ליפול לבור עמוק עקב הסגל המתדלדל ממשחק למשחק. במחזור הקודם לא היה לה שום סיכוי מול פילי שהגיעה בהרכב כמעט מלא ואמביד שחגג בצבע ואפילו הכניס שתי שלשות שהן 40%, והערב תעמוד מולה קבוצה שגם היא איבדה שחקנים משמעותיים. המשחק הקרוב, ואולי גם התקופה הקרובה, תהיה מבחן מעניין לשני שחקנים עם פוטנציאל כוכבות תאורטית: ספנסר דינווידי וקייל קוזמה שהתקשו מאוד במשחק האחרון ובצדק. דינווידי כבר היה חלק מדואו מרשים ומבטיח עם דיאנג'לו ראסל בברוקלין של טרום קיירי ודוראנט אבל עוד לא ניתנה לו הזדמנות להוביל קבוצה לאורך זמן. קוזמה חי בצילו של המלך מיומו הראשון בליגה כך שיהיה מעניין לראות האם שניהם מסוגלים להוביל קבוצה לניצחונות, וזה לא שאין עם מה לעבוד. הארל הערב לא יצטרך להגן על סנטר עילית כמו במשחק הקודם, אבדיה עשה עבודה לא רעה על באטלר במשחק הקודם וברטאנס יכול להיות כלי התקפי חשוב בהיעדרם של ביל, KCP והולידיי. השאלה המרכזית תהיה מי קולע לשלוש וכאן גם בשאר העונה המכשפים לא מדהימים כך שכל הקבוצה תהיה בפוקוס מטורף כדי לצלוח את המשחק הזה ואלה שיבואו אחריו.

עוצרים בווגאס: מיאמי קבוצה הרבה יותר יציבה והיא גם תיקח את המשחק הזה. היט ב 10. 

02:30     טורונטו ראפטורס (16-14) – פילדלפיה 76'ס (16-17)

הביתית

הפצועים והנעדרים: גארי טרנט ג'וניור, פסקל סיאקם, אננובי, אצ'יווה, ואן וליט

הדינוזאורים מגיעים אחרי תבוסה לא נעימה בכלל לקליבלנד המלהיבה אבל זה לא שאפשר להאשים שם מישהו. מלבד בושה, שכבר מזמן ירד מהעץ של תחילת העונה והוא שחקן ספסל סביר, שאר השחקנים ששיחקו אתמול ושישחקו היום אנונימיים להחריד ולא אמורים לדגדג את הזרת של אמביד וחבריו. קבוצה שנתנה לקאבס ולקווין לאב להתעלל בה, כשלאב קלע סל שדה אחד שהוא לא מהשלוש, איך היא אמורה להתמודד עם אמביד, קרי והאריס? אגלה לכם סוד: היא לא.

האורחת

הפצועים והנעדרים: שייק מילטון, דראמונד, דני גרין, סימונס (שבוי בקונספציה למי שתהה)

פילי ממש לא יכולה להרגיש טוב עם עצמה. מעשרת המשחקים האחרונים הקבוצה ניצחה רק שישה, והתירוץ של לוח קשה לא מתקבל על הדעת במקרה של קבוצה ששואפת להגיע הכי רחוק שאפשר וגם יכולה תיאורטית. מדובר אמנם בהזדמנות פז להתחיל לצבור נצחונות ולצאת מהמאזן החצוי אבל השאלות ימשיכו לרחף מעל הקבוצה של דוק ריברס. אין לסיקסרס כמעט אף משחק קשה בשבועות הקרובים וגם לא מעט משחקים מול קבוצות חסרות כך שבצירוף ההיעדרות של אמביד בתחילת העונה לא יהיה באמת אפשר לדעת איזו קבוצה נקבל לקראת הפלייאוף. נכון לעכשיו ברמת הפוטנציאל והבלגן בליגה היא בהחלט יכולה לעשות גמר מזרח אבל כמות הנצחונות המועטה מול קבוצות בקליבר שלה העלו לא מעט סימני שאלה. עם התקפה מקום 16 בליגה והגנה מקום 17 (מזכיר לכם משהו? צודקים: המאזן הקבוצתי 16-17), מקום 30 בריבאונדים ומקום 24 באסיסטים הקבוצה עדיין לא מצאה באמת את הסגנון שנח לה. כאן מגיעה התקופה הקרובה ואיתה בשורה: הזדמנות לנסות דברים לא שגרתיים מול קבוצות כמו טורונטו הנוכחית, לנסות הרכבים שונים ומוזרים, להעלות כמה שיותר שחקנים מקצה הספסל שאולי יוכלו לעשות שינוי, גם במחיר של הפסד או שניים מיותרים. לשחק על אוטומט ולצבור נצחונות לא מרשימים יוביל את הקבוצה לסוף העונה עם יותר מדי עניינים לא פתורים ושם אין רחמים. שיהיה בהצלחה.

עוצרים בווגאס: אמביד לא יצטרך לזרוק 5 שלשות במשחק הקרוב. סיקסרס ב 20.

03:00     יוסטון רוקטס (23-10) – לוס אנג'לס לייקרס (18-16)

הביתית

הפצועים והנעדרים: קווין פורטר ג'וניור, ג'יילן גרין (ספק), די ג'יי אוגוסטין.

יוסטון בשבועות האחרונים חוזרת למקומה הטבעי וסופרת שמונה הפסדים מתוך עשרת המשחקים האחרונים, זה אחרי רצף שבעת הנצחונות המפורסם שלה. הנקודה המעניינת: גם בעשרת המשחקים האלה היא הציגה אופנסיב רייטינג של 111.5, חצי נקודה מתחת לגולדן סטייט שבמקום ה 11. אם כן, יכולת התקפית יש לא מעט בעיר הרקטות. הבעיה? הגנה, מקום 30 בליגה ו 123.5 מפואר ברייטינג הגנתי. הקבוצה לא יודעת וכנראה גם לא יכולה לשמור ואם היא תשכיל לעשות את זה אולי אולי יהיה לה סיכוי להשתחל למקום עם פוטנציאל פליי-אין. אם היא רוצה כמובן.

האורחת

הפצועים והנעדרים: ריברס, בייזמור, רונדו, אריזה, נאן, דייויס, לברון בספק וכנראה ישחק (probable)

אני מאחל כל טוב לראסל ווסטברוק, ואני יודע שבכך אני הורס את הידידות עם רבים מתושבי האתר, אבל גם אני הייתי סקרן לדעת מה היה קורה אם הייתה לו קורונה. הבחור שיחק את כל המשחקים מאז הגיע ללייקרס והסקרנות שמקננת בקרב אוהדים הרבים מה יקרה אם הוא ישב על הספסל אוכלת אותי ואולי גם את הקבוצה מבפנים. חמישה הפסדים רצופים לאלופה מלפני שנתיים, מה שנראה כמו נצח ואין עדיין תשובה לאף שאלה שקשורה בקבוצה ובאופן שהיא משחקת. הפציעה של דייויס והעובדה שלברון לא היה יכול כל העונה להיות המבוגר האחראי מכניסה את הקבוצה לכאוס שנראה בבירור בסטטיסטיקה: נקודות למשחק? 110, מקום 11. רייטינג התקפי? 105.9, מקום 25 בליגה. נקודות ליריבה? 112.3, מקום 27 בליגה. רייטינג הגנתי? תופתעו: 108.2, מקום 12 ולא רע. מה זה אומר כל זה? בעיקר, שהקבוצה משחקת כדרוסל סופר מהיר (מקום ראשון בליגה בקצב למשחק) כך שכמות הנקודות שנמצאת על הלוח יכולה מאוד להטעות לשני הכיוונים. והקצב, דעתי האישית, הוא תוצר ישיר של הניהול של ווסטברוק. העובדה שמנהל המשחק הוא גם זה שבדרך כלל קולט את הריבאונד וטס כמו מטורף לעבר הסל כשאחריו מסתרכים אנשים שחלקם מסדרים לעצמם את הפנסיה לא מותאמת לקבוצה. לברון מסוגל לשחק גם משחק מהיר וגם איטי (אחת הגדולות שלו לדעתי) ובעיקר הוא יודע להבין מתי צריך לדחוף את הכדור קדימה ומתי צריך לתת להתקפה העומדת ולקלעים של הקבוצה לעשות את שלהם. הדבר הזה חשוב בעיקר בשביל בהירות עבור קבוצה שעושה קולות של אלופה פוטנציאלית אבל מתנהלת בפאניקה. זה נכון, פאניקה היא מושג מנחה אצל לברון, אבל מחוץ למגרש ובחדר ההלבשה. על המגרש מדובר באדם מחושב עוד יכול להיות בלתי עציר. וההגנה, ובכן, לא נוראית כמו שנראה ממבט ראשון. תרגיעו, חברים, יש עוד זמן. אה יש גם משחק הערב ואותו הלייקרס קיבלו בהזמנה כדי לחזור למסלול נצחונות כלשהו. האם זה יקרה? ממש לא בטוח.

עוצרים בווגאס: משהו בי נוטה לחבב את יוסטון ומה שקורה שם אבל זה כנראה לא קשור לכדורסל כי בזה הם לא טובים. רוקטס ב 6 ולא מעט דרמה.

03:00     מינסוטה טימברוולבס (17-15) – ניו יורק ניקס (18-15)

הביתית

הפצועים והנעדרים: בברלי, טוריאנס פרינס, אדוארדס, ראסל, קא"ט, ג'ארד ונדרבליט (חבל אני מת על הבחור)

עם מאזן שאומר הכל אבל לא אומר שום דבר (מצד שני, זה נכון לגבי כל מאזן של קבוצה בליגה השנה) מינסוטה מגיעה למשחק בהנהגתו של… מאליק ביזלי? האמת שאין לי מושג. הוולבס קבוצה מעניינת מאוד העונה ותמיד איכשהו נמצאת מתחת לרדאר שלי אבל כשהסתכלתי ברשימת הנעדרים הבנתי שיש כאן חתיכת קבוצה. אלא שהקבוצה הזאת שאני מדבר עליה לא תעלה לפרקט לשחק הערב כך שנאחל בהצלחה למק'דניאלס, נייט ואוקוגי שאני מסמפט אותם אבל לא מכיר אותם מספיק כחמישייה כך שנוותר על העניין. מאוד רציתי לכתוב על ונדרבליט שחקן הנשמה החדש שפשוט תענוג לראות אותו משחק והוא אחד החלקים המרכזיים בפאזל האינסופי ושמו מינסוטה. בווייקינגס תנוחמו.

האורחת

הפצועים והנעדרים: דניאל האוס, קווין נוקס, רוז, נואל

לניו יורק יש הרבה פחות תירוצים מאשר לאלה שלמעלה. המאזן הרע שלה נובע, ובכן, פשוט כי היא לא משחקת טוב. הנתון המעניין: מאז 31 באוקטובר הקבוצה לא ניצחה שני משחקים רצופים. שמעתם נכון. בששת המשחקים הראשונים של העונה הקבוצה הייתה עם 5 ניצחונות והפסד אחד. מאז, כל ניצחון שלה הוביל להפסד או לסדרה של הפסדים שאף אחד מהם לא גדול מארבעה. למה אני מטרחן את כל זה? כי זה בעיקר מספר את הסיפור של הקבוצה, שגם אם מבריקה לפעמים מול קבוצות טובות לא יכולה לשמור על המומנטום במשחק הבא. מדוע? אם תשאלו אותי התשובה תהיה גמישות. לניו יורק, כמו בימיה הגדולים, יש צורת משחק מאוד מסוימת שגם אותה היא לממש יכולה לבצע בשלמות. הצירוף של קמבה היה אמור לרווח את המשחק ולאפשר כמה סוגים של התקפה ולאור היכולת הירודה שהייתה לו הקבוצה מצאה את עצמה בלי מספיק סוגים של נשק בארסנל. רנדל הוא עדיין לא שחקן שיכול לקחת על עצמו כל התקפה ולייצר מאפס לעצמו או לאחרים, בטח כשאין לו את יכולות המסירה של יוקיץ' או הריווח של אמביד, וכך יוצא שמלבד הבלחות של דרק רוז הישן והטוב אין מי שיוביל אופציות נוספות. וההגנה, זאת שפחות או יותר נתנה לקבוצה את הכרטיס לפלייאוף האחרון, איננה עוד.

עוצרים בווגאס: להמר על ניצחון שני ברציפות לניקס? זאת פשוט התאבדות. ניו יורק ב 8.

03:00     ניו אורלינס פליקנס (22-12) – קליבלנד קבאלירס (13-20)

הביתית

הפצועים והנעדרים: הארט, אינגרם וולנצ'ונס בספק. ניקל אלכסנדר-ווקר בחוץ.

למרות שהיא עסוקה מאוד בהגדלת הגופיות של זאיון ב 3 מידות לפחות או לחילופין מייצרת בד גמיש מספיק שיתאים לכל מבנה גוף שיהיה לו, הפליקנס הצליחו לאחרונה כמה משחקים לא רעים. הקבוצה כמעט ולא נפגעה מהקורונה אבל גם אין לה מספיק נצחונות בשביל להגיד שלפני כן היא הייתה בסדר. עם 5 נצחונות ב 7 המשחקים האחרונים בהובלת אינגרם היא הצליחה לנצח בעיקר בעקבות אחוזים טובים מהשלוש וגם וולנצ'ונס אחד שבינתיים מחזיק יפה את ההתקפה ובעיקר מעניק לה את המקום הרביעי והמכובד בליגה בריבאונדים עם 12 ריבאונדים שמתוכם 3.6 בהתקפה. עבור קבוצה מוגבלת כמו ניו אורלינס הניסיונות השניים הם קריטיים בשביל לייצר עוד נקודות ולחילופין הריבאונד בהגנה מייצר פחות נקודות מניסיון שני לקבוצה היריבה (מקום רביעי בליגה בתחום). בקיצור, יהיה מעניין לראות לאיזה כיוון תלך הקבוצה בטח בתקופה הקרובה אלא שהערב יהיה לה מבחן אמיתי ראשון מול הקאבס המאיימים. אולי יהיה מעניין

האורחת

הפצועים והנעדרים: צ'די אוסמן, אד דייויס, ג'ארט אלן.

הקורונה והפציעות לא פסחו על ההגנה השנייה בליגה שנראית לא פחות מנהדר והיא במאזן 11-3 ב 14 המשחקים האחרונים. הקבוצה ניצחה מול שיקגו, מיאמי ומילווקי (בין השאר) ומנסה לתקוע יתד בליגה של הגדולים ובינתיים זה משכנע. כמה משכנע? ברצף של ששת הנצחונות שהיו לקבוצה לא מזמן היו חמישה שחקנים שונים שאיישו את תפקיד הסקורר המרכזי על המגרש. גארלאנד, אלן, לאב, אוקורו ואוזמן כולם היו במשחק אחד לפחות עם יותר מ 20 נקודות. מה שמעניין הוא שזה לא גורם לקבוצה להתפזר או לשחקנים לקחת על עצמם יותר מדי. יש לקליבלנד כמות מרשימה של כלים התקפיים שבכל משחק אחד אחר לוקח את המושכות ומוביל את הקבוצה. האגו לא קיים בקבוצה הצעירה והמלהיבה וקווין לאב מתחיל להשתיק את כל המלעיזים וכך נוצרת קבוצה שגם היעדרות של כמה שחקנים לא תפגע בה כמו היעדרות של כוכב מקבוצה אחרת. כך גם נראה בבירור בתמונה ההגנתית כשהקבוצה שההגנה שלה שנייה רק לגולדן סטייט מציגה תיאום הגנתי שיכול להתאים לכמה סוגים של התקפות. עוד לא לגמרי ברור אם יש לה סטופר הגנתי שעליו אפשר לסמוך על כוכבים של קבוצות אחרות אבל העובדה שכמעט כל הקבוצה ממושמעת הגנתית והצבע בדרך כלל מאוייש על ידי לאב או אלן מייצרת מכונה הגנתית שפשוט כיף לראות. ונקודה אחרונה: ריקי רוביו, שמצא סוף סוף קבוצה שבה הוא לא צריך לקלוע ומנהל את ההתקפה באופן יעיל ומחושב. הקבוצה משחקת לאט יחסית (מקום 18 בליגה) ולמרות שהיא מאבדת המון היא מצליחה להאט ולעצור את הקבוצות שמולה. הערב המשימה שלה תהיה קלה הרבה יותר כשבעתיד הקרוב היא תפגוש את ממפיס, גולדן סטייט ויוטה שם היא תיבחן באמת.

עוצרים בווגאס: תעשו לעצמכם טובה, תראו לפחות חלק ממשחק של קליבלנד, גם אם הוא מול הפליקנס. קאבס ב 12.

05:00     גולדן סטייט ווריירס (6-27) – דנבר נאגטס (16-16)

הביתית

הפצועים והנעדרים: פול, גרין ודמיון לי בחוץ, איגואדלה בספק.

אין הרבה מה להוסיף על הווריירס ברמה הכללית. הקבוצה מצליחה גם בהיעדרם של הכוכבים או של פול ווויגינס (המשחק מול הראפטורס לא נחשב) והספסל שלה הוא אחד היעילים והמפתיעים בליגה. הניצחון על פיניקס בהרכב מלא היה הצהרת כוונות ברורה כשאין הרבה נקודות חולשה אצל הקבוצה והיא יציבה להפליא. איכשהו תמיד נראה שהיא משחקת מהיר מאוד מצד אחד אבל אחראי מהצד השני כאילו היא כבר יודעת שיהיו לה 6 איבודים מיותרים לחלוטין במהלך המשחק. הערב יהיה מאוד מעניין לראות מה היא תעשה מול יוקיץ' כשגרין לא משחק ותצטרך להסתמך על וויגינס שינסה ביחד עם לוני לשמור על יוקיץ' מחוץ לסל, פשוט כי אם הוא נכנס לשם מאוד קשה למנוע ממנו למסור מהר או לקלוע. כרגע במצב של הנאגטס אין לו כל כך למי למסור אבל זה יכול להטעות. דנבר היא עדיין אחת החידות בליגה ובאולמה הביתי במשחק הבא היא יכולה להפתיע. הולך להיות קשה הלילה לקרי וחברים.

האורחת

הפצועים והנעדרים: ארון גורדון ומונטה מוריס בספק.

עם מאזן חצוי, נצחונות מרשימים והפסדים מרשימים אף יותר, דנבר החבולה מגיעה עם לא מעט כבוד לכל משחק. יוקיץ' בעוד עונת MVP אבל עם הרבה טעם מר, כשמארי ומייקל פורטר ג'וניור לא לצידו ושאר הקבוצה עושה את המקסימום ולפעמים זה פשוט לא מספיק. הג'וקר לוקח את הקבוצה על הגב שלו עם 25.9 נקודות ב 56.5%, 1.6 שלשות למשחק ב 36.4% סולידיים, וזה כמובן עוד לפני ה 13.8 ריבאונדים וה 7.2 אסיסטים. במצב הנוכחי ברור שהוא הגו טו גאי ושדרכו עוברת רוב ההתקפה של הקבוצה וכל זה מספיק להתקפה במקום ה 20 בליגה. הגנה? גם שם המצב לא מזהיר, מקום 19 בליגה אבל כשחלקים מרכזיים חסרים ועם האפשרות שארון גורדון בעונה נהדרת לא יתייצב הערב, זה הולך להיות קשה עד בלתי אפשרי. היא עומדת מול שני משחקים רצופים מול הראשונה במערב ותרצה מאוד לא לצאת מהן עם מאזן שלילי.

עוצרים בווגאס: משהו בי הולך יחד עם יוקיץ'. דנבר ב 3.

05:00     סקרמנטו קינגס (21-13) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (20-12)